ראשית כל אסביר את ההבדל בין דיבידנד – מושג הידוע ומובן לרובנו ל"דיבידנד שלא מרצון" – מונח שהתבעתי פה כדי ליצור את ההפרדה.

דיבידנד – הוא תשלום שמעבירה חברה, מתוך עודפיה או רווחיה, לידי בעלי מניותיה. על דיבידנד זה מחליטים בעלי המניות של החברה וכולם גם שמחים לקראתו (למרות המיסים שיש לשלם עם חלוקתו) משום שהוא מגיע מבחירת בעלי המניות.

"דיבידנד שלא מרצון" – הינו כאשר הבעלים משך כסף מהחברה (בדרך כלל מעל 100,000 ₪), כסף שלא נמשך כשכר, ועל פי הנחיות רשויות המס, על הנישום לשלם מיסים על כסף זה, רשות המיסים רואה כסף זה כדיבידנד ודורשת עליו מס של מס דיבידנד. אחת הבעיות בדיבידנד זה, שהנישום "מופתע" לגלות זאת משום שלא התכוון בכלל למשוך דיבידנד, וגרוע מכך, הכסף נבלע בחשבונותיו השוטפים וללא תכנון מראש – הוא צריך עכשיו "להביא כסף מהבית" או לחלופין למשוך דיבידנד נוסף (שרק מגדיל את חבות המס שלו), וזאת רק לצורך תשלום המס בגין הדיבידנד.

המלצתי בנושא – להבין כי שלטונות המס, מפרידים הפרדה ברורה בין בעל המניות לבין החברה, ולא יתנו לו למשוך כספים/הלוואות או כל שם אחר שניתן לכך לביתו בלא שימסו משיכות אלו.